תב"ע – תכנית בניין עיר. תכנית זו היא הבסיס לכל תכנון בתחומי הרשות.
התב"ע כוללת את הוראות התכנית ובה פרוט זכויות הבניה הקיימות באזור, מס' יחידות הדיור ליחידת שטח, קווי הבניין, אחוזי הבנייה, שטחים עיקריים ושטחי שירות, תכסית הקרקע, גובה הבניין ושטחי בנייה למרתפים, מקומות לחניה, הנחיות בנייה באבן או בנייה בציפוי טיח וכו'. בנוסף להוראות התכנית, מצורף תשריט של האזור, הכולל תוואי כבישים ותשתיות קיימות ומתוכננות, הפקעות לצורכי ציבור, שטחים ירוקים ועוד.
על פי הצורך מצרפים נספחי בינוי, נספחי נוף, כבישים…
תכנית מדידה טופוגרפית – התכנית ערוכה בקנ"מ 1:250 ע"י מודדים מוסמכים ומראה את מצבו של המגרש כולל רישום מפלסי קרקע, קירות תמך, עצים, תאי ביוב וכו'. תוקפה של המפה לחצי שנה.
מעבר לתקופה זו יש צורך להחתים את המודד ולעדכן את התאריך.
המודד יצטרך להגיע לשטח מספר פעמים לאחר קבלת היתר הבנייה:
לצורך מיקום המבנה בתחומי קווי הבניין על פי גבולות המגרש, לאחר יציקת הרצפה הראשונה ולצורך טופס 4 לאכלוס.
תוכניות בניה –תכנית אדריכלית בקנה מידה של 1:50 הנותנת תכנית של המבנה. בתכנית זו מופיעים המידות של כל קיר, מדרגות, חלון או כל אלמנט אחר האמור להיות חלק קבוע מהמבנה. על התכנית חתום האדריכל כולל פרטים שונים של התכנית.
תוכנית מתאר – (ארצית מחוזית מקומית) – תוכנית הקובעת את פניה של המדינה: אילו שטחים מיועדים לביוני, לחקלאות, לתיירות, ולשמורות טבע
תומכה דואה – תומכה קשתית לתמיכה במבנה בניצב לקירות. סגנון גותי דוגמא: סנט אטיין.
תוספת בנייה – תוספת שטח בנייה למבנה קיים, המשמשת למטרת החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שיתקיימו
התנאים הבאים:
א. בבניה צמודת קרקע למגורים- לא תתווסף , בעקבות מימוש תוספת הבניה, יותר מיחידה אחת.
ב. בתעסוקה-תעשייה, משרדים, מסחר ומלונאות-תוספת הבנייה תהא במסגרת הרחבת המבנה הקיים, ובעקבות מימושה לא יגדלו אחוזי
הבנייה במגרש למעלה מפי שניים. (ראו החלטת מועצה 1186)
תימורה – דגם קישוטי הנראה כעלה התמר. מקורו באדריכלות ההלניסטית.
תכניות עבודה – תכניות שלפיהו מבצעים את עבודת הבניה. התכניות השונות מוצאות על ידי האדריכל, המהנדס והיועץ בקנה מידה של 1:50. על תכניות העבודה חותם המפקח את האישור לביצוע התכניות לאחר שווידא כי יש עליהן אישור המתכנן לביצוע.
תכנית בינוי – תוכנית המתארת את המגרש והבנייה בו – עבודות תשתית ופיתוח. תכנית המציגה במפורט תכנון של מערכות תשתית ובניה בשלושה ממדים, לרבות ‏גושי מבנים, נטיעות, בניני ציבור ,גינון,מתקנים הנדסיים וכו'.‏
תוכנית הגשה – תוכנית אותה מגיש אדריכל לוועדת בנין ערים על מנת לקבל היתר בניה. תוכנית הגשה חייבת לכלול: חישוב שטחי הבניה ושטח המגרש, כולל החלקים היחסיים של הבניין ;
תוכניות המבנה, חתכים, חזיתות,חזית הרחוב, פיתוח השטח ; מפה טופוגרפית של השטח, עם תאריך מדידה וחתימת המודד; תוכניות מערכת הביוב, כולל התחברות לתא על הקו הראשי וכולל חתך לאורך הקו – כל הנ"ל בקנה מידה 1:100 תוכנית הממ"ד (ארכיטקטורה, קונסטרוקציה, וחשמל),
בקנה מידה 1:50 תוכנית ההגשה חייבת להיות חתומה ע"י האדריכל / מגיש הבקשה, היזמים, בעלי הקרקע (אם הקרקע אינה פרטית, דרושה חתימת מנהל מקרקעי ישראל), המהנדס המתכנן, הרשות המקומית, הג"א ובזק.
תכנית הנדסית – תכנית בקנה מידה של 1:50 , שלד המבנה כולל מידות של כל אלמנט בבנין, חתכים ופרטים לביצוע.
תכנית חשמל – תכנית בקנה מידה של 1:50 המציינת את מיקום אביזרי החשמל כולל מספרי הנקודה ומספרי המעגל אליו שייכת הנקודה. לתכנית מצורפת תכנית לוח החשמל או עוד פרטים נדרשים אחרים.
תכנית טופוגרפית – תכנית שמציג מודד מוסמך המראה את תוואי השטח/המגרש הקיים ומשמשת כבסיס לתכנון האדריכלי.
תכנית מגירה לבניה – תכנית שלפיה כבר בוצעה בניה. ניתן להשתמש בתכנית שכזו לבניה נוספת תוך התאמה מקומית על מנת לחסוך זמן ועלויות כספיות.
תוכנית מדידה [גם:מפה מצבית]‏ – תוכנית הערוכה על ידי מודד מוסמך, והמתארת את נתוני ופרטי המגרש
תכנית מכר – תכנית האדריכל או המהנדס לצורך מכירות בלבד. על התכנית חותמים הקבלן המוכר והקונים והיא חלק בלתי נפרד מחוזה הקניה.
תכנית מתאר – התכנית הכללית אשר בה מפורטים התנאים והמגבלות לתכנון ולבנייה תכנית השטח המיועד לבנייה, כולל כל הגושים והחלקות המיועדים לבניה של כל סוגי הבניה והתשתיות. ללא אישורה של תכנית המתאר לא יינתנו כל היתרי בניה.
תוכנית מתאר ארצית – תכנית הקובעת ברמה הארצית את יעדי התכנון בכל התחומים, ‏כגון: התיישבות, דרכים ,יער וגנים לאומיים ,בתי עלמין ,תחנות תדלוק, פיתוח חופים וכו'. לכל ‏יעד יש תכנית נפרדת. ‏
תוכנית מתאר מחוזית – תכנית המציגה ע"ג תשריט משולב אחד את כל שימושי הקרקע ‏המתוכננים במחוז.
תכנית מתאר מקומית – כנ"ל, אך עבור ישוב או אזור וברמת פרוט גבוהה. ‏
תכנית שנויים – תכנית אותה מגיש האדריכל לאחר השלמת בנית השלד וזאת במידה ובוצעו שנויים מסוימים תוך כדי תהליך הבניה החורג או שונה מתכנית ההגשה המקורית. כמו כל מי שרוצה להוסיף חלון או סגירת מרפסת, פרגולה וכד' חייב להגיש תכנית שכזו לרשות המקומית.
תכסית קרקע – השטח המכסימלי בו ניתן לפרוש אתת קומת הקרקע על פני המגרש. זאת כדי להשאיר שטחים פתוחים בתחומי המגרש לצורכי גינה. ניתן לבקש הקלה בשטחי התכסית.
תלטיש – סיתות אחיד של אבן בנייה המושתת על בליטות ושקעים
תקופת אחריות קבלן – חוק המכר מסווג וקובע תקופות אחריות לעבודות שונות של הקבלן, שבמסגרתן הוא חייב לתקן את הטעון תיקון בתוך פרק זמן סביר.
תקציב בנייה – התקציב הוא אחד מעקבי האכילס של הבנייה. מעט מאוד בונים מצליחים לעמוד בו. היכולת לתכנן תקציב ריאלי עוד לפני שלב התכנון, תוך קבלת סיוע ותמיכה מבעל מקצוע מומחה, תגביר את הסיכויים באופן משמעותי לסיום הפרויקט במסגרת התקציב שהוגדרה.
תשתיות – מערכות בסיס, מערכות תת-קרקעיות או בתוך קירות.

שוחה – מבנה בדרך כלל תת קרקעי, מבטון או חומר אחר,לתכולת אביזרי תשתית או זרימת ביוב או מי גשם וכיוצא בזה‏
שטח בנוי – שטח הדירה, כולל מרפסות פתוחות, שטחי חניה מקורים ומחסנים. נתון זה חשוב לקבלן – ביצוע עלויות המבנה.
שטח ברוטו – סך שטח הרצפה של יחידה מבונה, כולל הרצפה שמתחת לקירות הפנים וכולל חלקה היחסי של היחידה בשטחים משותפים.
שטח להפקעה – רשות מקומית רשאית להפקיע מכל מגרש שטחים לטובת הציבור. ההפקעות השכיחות, נותנות מענה לצורכי הרחבת כביש ותשתיות. מידע על הפקעות ניתן לקבל מהוועדה המקומית. לרוב, הפקעה מזכה את בעל המגרש בפיצוי כספי, על פי תחשיביו של שמאי מקרקעין.
שטח מוסדר – שטח בהליכי הסדר מקרקעין. בסיום התהליך מתקבלת מפת גוש הכוללת חלקות כאשר לכל חלקה ישנו רישום בעלות בספרי המקרקעין.
שטח עיקרי – שטח מקורה המשמש למטרות מגורים וגובהו המינימלי 2.50 מ'.
שטח שירות – שטח מקורה המשמש למערכות טכניות, מחסנים, חדרי ביטחון, חדר כביסה מחסן לכלי גינה וכו'. גובהו של שטח השרות לא יעלה על 2.20 מ' והוא מחושב החל מגובה 1.80 מ'.
שטיכמוס– פלס צינור למדידת גובה קירות, נקודת גובה בבניין. נקודת ייחוס הגובה בבניין, להשוואת מפלס הרצפה לגובה שצוין במפת המדידה. נעשה ‏באמצעות צינור מלא במים.‏
שטרבה [חגורה אנכית ] – חיבור ביציקת בטון ו"קוצים" מפלדה בין קיר מילואה לבין עמוד בטון.‏
שימוש משני – שימוש חוזר בחמרי בניה שנלקחו ממבנים מן העבר.
שינוי בניצול אחוזי הבנייה במגרש – שינוי באחוזי הניצול פירושו תוספת אחוזי ניצול על אלו המאושרים על פי תכנית בנין העיר במסגרת היעוד הקיים.
שינוי ייעוד המגרש –שינוי ייעוד משמעותו – שינוי מטרת החכירה המקורית, למשל: הקמת מבנה תעשייה או בית מלון במקום בית מגורים.
פעולה שמבצעת רשות ממשלתית בהתאם למדיניות ממשלתית, ושבמסגרתה הופכת קרקע חקלאית לקרקע לבנייה.
במקרה של שינוי יעוד כזה ישלם המוכר היטל השבחה בשיעור של 50% מהעלייה בשווי המקרקעין בגין השינוי.
שינוי ניצול/ייעוד – "עסקת שינוי יעוד וניצול הינה": הגדלת זכויות בנייה שאינה בגדר "תוספת בנייה".
בתעסוקה: בעקבות מימוש העסקה יוגדלו אחוזי הבנייה למעלה מפי שניים מאחוזי הבניה הכוללים הקיימים.
"שינוי ניצול": הגדלת זכויות בנייה מעבר למה שמקנה חוזה החכירה הקיים.
(בנוגע להגדלת זכויות במסגרת החוזה הקיים ראו הגדרת "תוספת בניה" להלן).
"שינוי יעוד": שינוי יעוד המקרקעין ממה שמוגדר בחוזה החכירה ליעוד אחר עפ"י תב"ע תקפה.
שיש – סלע גיר. סלע משקע מטאמורפי
שלב מוקצף – סוג של שלב של תריס הנוצר בתהליך רול-פורמינג פח אלומיניום שמכופף לצורה של שלב המכיל בתוכו פוליאוריטן מוקצף.
שלב משוך – שלב אלומיניום שמיוצר בתהליך טרידה/ משיכה (אקסטרוזיה) שמכונה שלב "משוך".
שלד הבניין – החלק הקונסטרוקטיבי של הבניין, הכולל את היסודות, העמודים, הקורות והתקרות, מקובל כי השלד כולל גם את ‏הקירות [פנים וחוץ] אף שאלה בדרך כלל לא מהווים אלמנטים תומכים, וכן גם גג הבניין הוא חלק מהשלד [ראה ‏גם:גמר]‏
שלח – רוחב מידרך המרגה. עומקה של המדרגה, המרחק האופקי בין קצות אפי שתי מדרגות סמוכות. בבית מגורים לא יפחת השלח מ-25 ס"מ. מידה מומלצת: 29 ס"מ.‏
שליכט – שכבת הטיח העליונה, דקה ועדינה.‏ חומר שמורחים על הבלוקים לפני שלב הטיח
שן מדלף [גם:אף- "אף מדרגה" או "אף מים"]‏ – בליטה במדרגה לנוחיות העלייה והירידה, או בליטה במעקה או בקרניז עם חריץ לאורכה בתחתיתה, או אמצעי אחר ‏למניעת נזילת מים על הקיר
שנורגריסט [גם:מתווה יסודות]‏ – סימון יסודות המבנה בשיטה מצטברת לשני כיוונים שזווית בת 90 מעלות ביניהם
שפה – סגנון צורני
שפכטל (מרית) -כף לשימוש הבנאים והטייחים. נקרא גם מסטלינה, מסטרינה. גם חומר המריחה נקרא בלשון עממית שפכטל
שפכטל אמרקאי – חומר למריחה והחלקת קירות. קל מאד לעיבוד. המון אבק
שפריץ – טיח מותז עם טקסטורה.
שצ"פ – שטח ציבורי פתוח לרווחת כלל התושבים.

רובה (רובע) -חומר מילוי בין אריחים. לאחר הייבוש החומר חזק ודוחה מים
רוזטה – עיטור המזכיר את פרח הורד.
רולקה – נקודות החיבור שולי הגג לקיר/מעקה. יצקת מלט מעוגלת בחיבור בין משטח הגג לכרכוב האנכי, מחופה בחומר איטום.‏
רום המדרגה [גם: רייזר]‏ – ‎ המרחק האנכי בין המשטחים האופקיים של שתי מדרגות סמוכות. גובה המדרגה. בבית מגורים יהיה הרום בתחום 15 ס"מ עד 17.5 ס"מ.‏
ריהוט אגרונומי למשרד – ריהוט נוח, המתאים את עצמו למשתמש. לדוגמה כיסא שניתן לכיוון בגובה וזווית, מקלדת ועכבר אגרונומי ועוד. בהחלטה על הריהוט חייבים להילקח מספר פרמטרים: גודל החלל, מיקום הריהוט, צבע הריהוט, התקציב, אינטנסיביות השימוש בו, זמן האספקה, העיצוב, המיתוג והתדמית של המשרד.
רינדור – תמונה פוטו-ריאליסטית
רלס (ריילס) -פרופיל פלדה. קורות ברזל בדוגמת פסי רכבת. נפוץ בתקרות ומרפסות לאחר 1892
רמפה משופעת [ כבש ]– מישור משופע למעבר בין מפלסים ,לנכים או עגלות – ילדים.‏
רפסודה -משטח בטון בעובי של לפחות 15 ס"מ כולל רשת פלדה, כולל קורות יסוד.
רפפה –סוג של תריס הנפתח ע"י שלבים מסתובבים בצורה ידנית.
רצפה צפה [גם: ריצפה מונחת, גם: רצפה על מילוי]‏ – רצפה המבוצעת על אדמת מילוי,‏ רצפה המשמשת בעיקר לחדרי מחשב כאשר כל הכבילה מתחת לרצפה המאפשרת גישה לכבילה
רצפה תלויה – רצפה המנותקת מאדמת המילוי, כתקרה לכל דבר
רשויות תכנון – ועדה מקומית לתכנון ולבניה, ועדה מחוזית ,המועצה הארצית לתכנון ולבניה. ‏ביש"ע –מועצת התכנון העליונה. ועדת שרים להתיישבות מחליטה על הקמת ישובים חדשים. ‏
רשות מקומית – אחת או יותר מהרשויות הבאות: עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
רשת אקספנדית [גם: רשת רביץ] – רשת ברזל מטויחת ובדרך כלל משמשת כתקרה מתחת לגג הרעפים, ובמקומות אחרים

קבלן ביצוע – מי שמתקשר בהסכם חוזי עם המזמין לבצע עבודות בנייה או עבודות הנדסיות.
קבלן מפתח – קבלן מפתח מקבל את תכניות הבנייה ומוסר ללקוח את המפתח לבית בתום הפרויקט כולו ומכאן שמו.
קבלן המפתח אחראי על כל הפרויקט משלב יישור השטח ועד מסירת המפתח ללקוח כשהבית עומד ומוכן לאחר שבוצעו בו כל עבודות הגמר הדרושות.
קבלני משנה – קבלן בעל תחום התמחות מסוים הנשכר ע"י מזמין העבודה, במטרה לבצע רק את החלק הקשור לתחום התמחותו מוגדר כקבלן משנה. קבלני משנה כוללים: צבעים, אינסטלטורים, חשמלאים, רצפים, יצרני ומתקיני חלונות, יצרני ומתקיני דלתות, מתכנני ומתקיני מטבחים ורבים נוספים.
בשיטת העבודה עם קבלני משנה, הופך הלקוח או האדריכל מטעמו, למנהל הפרויקט ואחראי על תזמון קבלני המשנה בהתאם לשלבי הבנייה.
קבלן שלד – קבלן שלד מתמחה בהקמת השלד. תפקידו בפרויקט מסתיים עם סיום ביצוע עבודות השלד. בשלב הבא, יוזמנו קבלני המשנה השונים לביצוע שאר עבודות הבנייה בבית.
קו בניין –קו תאורטי במגרש, המבטא את גבול פריסתו של הבניין, על פי התכנית המפורטת.‏
משמש כתוחם לבנייה בהתאם לאישור הבנייה. מגביל את הבניה.
מותר לבנות רק בתוך הקו ולא מחוצה לו אלא אם כן נתקבל אישור על כך מוועד בניין ערים.
קו הבניין נקבע על ידי מודד מוסמך לפני תחילת הבנייה.
מציינים את המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש (קווי הבניין במגרשים לבניית בתים פרטיים יהיו בדר"כ, קדמי 5.0 מ', אחורי 5.0 מ', צדדי 3.50 מ'). במסגרת בקשה להקלה ניתן לבנות את המבנה במרחק קטן מהמצוין בתב"ע.
עפ"י רוב ניתן לקבל הקלה של 10% מהמרחק.
קו רחוב – הקו בו מתוכננים שולי הרחוב
קולאז' – להדביק יצירת אמנות דו ממדית, הנוצרת בחלקה או בשלמותה ע"י הדבקת פיסות נייר, נייר עיתון, בד, או אלמנטים אחרים דו ממדיים למצע. בחירת החומרים היא ממניעים של תוכן או צורה.
קולונדה – שדרת עמודים
קומפוזיציה – מפגש בין רעיון , מרחב וחומר המייצר היררכיה אסתטית ביניהם.
קומת עמודים [ גם:קומה מפולשת]‏ – קומה בבניין המתוחמת בין שורת עמודים או בין קירות ושורות עמודים
קונזולה – קורה הרתומה בקצה אחד ובולטת בקצה השני שלה כלפי חוץ, ואינה מעוגנת בקצה חיצוני זה.
קונסטרוקציה –תכנון הנדסי של חוזק המבנה. -תורת החוזק, מתייחסת לתכנון הבניין

קונספט – רעיון בעל משמעות | קונספט בעיצוב פנים – מושא רעיוני, הסיפור בחלל. האדריכל/מעצב מתכנן את החלל/מבנה ויוצר מערך קונספטואלי – מושא רעיוני שילווה את כלל הפרויקט. סגנון איננו קונספט אלא מקור השראה.
קופינג –המשטח המהווה צפוי עליון לנדבך-ראש
קורה – אלמנט קונסטרוקטיבי המקשר בין העמודים ונושא את התקרה
קטלוג ראל RAL –סטנדרט בין לאומי המגדיר קשת שלמה של גוונים ע"י מספר קטלוגי.
קיפ – צורת פתיחה של חלון באופן ורטיקלי.
קיר חיצוני – קיר בניה במישור החיצוני של המבנה.‏
קיר כח – קיר המעוצב כך שהוא מדגיש ומחזק את המותג. קיר כח יכול להיות בצבעי המותג, להכיל תמונות של מוצרים של החברה או דוגמאות של המוצרים.
קיר מחיצה – קיר בתוך המבנה, התוחם חללים ואינו משתתף במערך הקונסטרוקציה .‏
קיר מילואה – קיר התחום במסגרת קורות ועמודי השלד ונושא רק את משקלו העצמי.‏
קיר מסך – קיר מחומרים קלים [אלומיניום,זכוכית] חיצוני למבנה בדמות מסך
קיר נושא – קיר בעל תפקיד קריטי במבנה
קיר פנימי [גם:מחיצה]‏ – קיר בתוך המבנה
קיר תומך– קיר המדרג את פני המדרון ועומד בעיקר בפני הכוחות האופקיים של הקרקע ‏שמאחוריו.‏
קירות נושאים – קירות הנושאים חלק מהמשקל של המבנה שעליהם. קירות אלו בדרך כלל מגובים בחגורות בטון מזוין. קיר בלוקים רגיל אינו יכול לשמש כקיר נושא.
קמרון – תקרה קשתית. גג אבנים המושתת על פעולות הקשת, בין בכיוון אחד [ג גליל] ובין בשני כיוונים [גג מצולב]‏
קמרון חבית – קמרון גלילי בצורת חצי חבית. נפוץ בבניה הצלבנית.
קמרון צולב – קמרון הנוצר מהצלבת שני קמרונות.
קנה מידה –שיטה להצגת מידות של אובייקט בהקטנה או הגדלה יחסית למדה המקורית. למשל שרטוט בקנה מידה 1:10 הכוונה שהיחס הינו שכל סנטימטר בשרטוט שווה ערך ל 10 סנטימטר במידת האובייקט במציאות.
קנט- קו תיחום, שוליים.
קרמיקה – 1. שם כולל למוצרי חרס. 2.כינוי למוצרי חרס מזוגגים וצבועים.‏
קרניז [גם:כרכוב]‏ – חגורה בולטת כלפי מעלה ו/או כלפי חוץ, לעיתים בחתך דקורטיבי סביב הגג

 צבע – תחושה שנוצרת במוח בעת צפייה בעצמים אשר מוטל עליהם (או שהם פולטים) אור. המדע העוסק במדידת צבע נקרא קולורימטריה.
צואים –צנרת 4" לצורך ניקוז מי ביוב ומוצקים.
צמגים- צינורות מי גשם.
צמנט – אבקה מאדמת חרסית וסלעי גיר המשמשת למלט, בטון ומוצריהם
צמנטבורד – לוחות העשויים מסיבי עץ ושילוב עם מלט, כאשר החומרים עברו בערה בתנור.
ניתן לראות כיום את לוחות הצמנט-בורד בבנייה קלה, או בבנייה ועבודה בחדרים רטובים כמו בחדרי אמבטיה.
ישנם מספר שימושים בלוחות אלו כגון חיפוי קירות, בניית קירות חוץ (בעיקר למחסנים) וקירות באזורים רטובים
צמר סלעים – חומר מסיבי מסלעים המשמש לבידוד ברמה גבוה, דומה לסיבי זכוכית

פאטיו – חצר פנימית בתוך המבנה
פוגות – החריצים שבין האריחים
פודסט [גם:משטח אופקי]‏ – משטח אופקי בגרם מדרגות – עליון או ביניים
פוליסטירן מוקצף (קל-קר) – לוח בידוד תרמי מוקצף, בעובי משתנה(מ-2 ס"מ ומעלה), המשמש ‏לבידוד גגות וקירות.על גבי הלוח יותקן חיפוי בטקל (בגג), או אבן וכד' בקירות חוץ.‏
פונקציונליזם – כלומר הפונקציה שמתבטאת בצרכים קובעת את הצורה. הסגנון אסימטרי, מתאים לכל מקום ולכל האנשים ולכן נקרא "בין לאומי". סגנון נקי ופשוט בעל קוים ישרים.
פורטיקו – מבואת כניסה מקורה על עמודים. דוגמה: אל-אקצא.
פיווט – סוג פתיחה של כנף חלון על ציר אמצעי אופקי או אנכי.
פילאסטר – חלק מקיר המעוצב כעמוד לקישוט.
פילר – גומחת בטון בגבול המגרש ובחזית הרחוב המשמשת לקיבול צנרת, שעונים, מחברי בזק וכו.
פינוי – בינוי – שיטה שמפעלים משרד השיכון והרשויות המקומיות להתחדשות עירונית. מדובר בהריסה של בית ישן – או אף של שכונה שלמה – לשם בנייתם מחדש.
פיצול מגרש – חלוקת שטח מגרש, לשני מגרשים או יותר לפי תב"ע, ובה לפחות באחד המגרשים שנוצרו מהפיצול קיים מבנה הממשיך לשמש למטרה המקורית.
פיקוח עליון – ביקור האדריכל באתר הבנייה בו הוא מוודא שהבנייה נעשית בהתאמה להיתר הבנייה. הפיקוח כולל מספר ביקורים: עם מיקום היסודות, בשלב יציקת רצפת ה- 0.00 +-, בעת גמר השלד ובסיום עבודות הבניה. בכל שלב, ממלא האדריכל דו"ח ומעבירו לידי משרדי הוועדה.
פיר – חלל סגור סביב בקירות אנכיים, המהווה קירות מעלית בבניין, מעבר צנרת, או חלל אוורור
פיתוח שטח –פיתוח הקרקע הכולל ביצוע תשתיות כגון ביוב, צנרת בזק, כביש וכו.
פלח – מוט ברזל שטוח
פנג שוואי – היא שיטה סינית עתיקה לארגון חפצים ומבנים על מנת להגיע להרמוניה עם הטבע – שיטה שעמדה בבסיס הדת הטאואיסטית. משמעות השם "פנג שווי" בסינית היא "רוח ומים".
מקורו של השם בציטוט מספר הקבורה הסיני האומר:

"הצ'י מתפזר ברוח ונאסף על גבולות מקווי מים".

פנל מקורי –פנל (ספין), אשר יוצר במפעל ותואם את דוגמת הריצוף.
הוא בעל פאזה משופעת או ‏מעוגלת בחלקו העליון, למניעת הצטברות אבק וחיבור נקי לטיח.‏
פרגולה- מערכת של קורות מצולבות, מעץ או מבטון,המוצבת לצורך הצללה במרפסת או בגן.‏ מחייב רישוי, לכל עירייה תקן משלה לפרגולה.
פרופורציה – Proportion – הרגשת האחדות שנוצרת כאשר כל החלקים (גודל, כמות, חלל) עובדים טוב אחד עם השני – הרגשת נוחות. לה קורבוזייה בנה שיטת מדידה בשם "מודולור" הקובעת יחסי גדלים המתבססים על חוקים קבועים שיוצרים תחושה והרגשת נוחות – הנדסת אנוש (כנ"ל האדם של דה וינצ'י ע"פ וויטרוביוס).
פרופיל – מוטות פלדה, עץ או אחר בעלי חתך מסוים.
פרופילי גמר – פרופילי מתכת, מאלומיניום, מפליז או מפלדה, המותקנים בקצה חופשי של ‏ריצוף (כגון בהפרשי מפלסים או בתפר התפשטות), להבטחת עמידות ושלמות הריצוף.‏
פרופילי פלדה – אלמנטים מפלדה בעלי צורת חתך קבועה וידועה [ כגון:‏Z L‏ ‏I T‏ ]‏
פריקסט– אלמנט טרומי מבטון.‏
פרספקטיבה – טכניקת ציור המייצרת אשליה של מרחק ושל עומק. הרחוק יותר נראה קטן יותר. ציור גופים בקרוב לאופן בו העין הייתה רואה אותם במציאות.
פרסקו – ציור על קיר כאשר הצבע מעורב בטיח הלח.
פרקט –צפוי רצפה עשוי עץ. ישנם סוגים רבים של פרקט. ככל שהפרט עבה יותר כך איכותו טובה יותר.
כיום מייצרים פרקטים גם מחמרים סינתטיים. את הפרקט מתקינים על גבי מוטות עץ המונחים על הרצפה או משטח הבטון.
יש לוודא איטום מוחלט של הרצפה או המשטח לפני הנחת הפרקט.
פתיחת ציר- פתיחה של חלון המאפשר פתיחת כנף החלון על גבי צירים.

 עבודות גמר – כל העבודות המבוצעות לאחר סיום הקמת שלד הבניין
עיבוד אבן טובזה – עיבוד גס ובולט בצורת בטן.
עיבוד אבן מוטבה – עיבוד האבן העדין ביותר.
עיבוד אבן מוסמסם – עיבוד אבן עדין (יותר מתלטיש ופחות ממוטבה)
עיבוד אבן תלטיש – עיבוד אבן בחספוס בינוני.
עיצוב – נקודת מפגש הלובשת צורה פיזית בה מוגשמים ונפגשים זרמים יצירתיים שונים עם צורך ספציפי תוך נקיטת עמדה ביחס לתרבות העכשווית.
עיצוב חלל מגורים פרטי – עיצוב חלקי הבית או הדירה שהינם פרטיים לאורחים. כלומר חדרי השינה, שירותים ואמבטיות ומזווה שאינם מיועדים לביקור אורחים.
עיצוב חלל מסחרי – חלל מסחרי הינו שטח המשמש למכירה של מוצר או מגוון מוצרים או במילים אחרות חנות.
עיצוב חלל ציבורי – עבור הלקוח הפרטי החלל הציבורי הינו המטבח, הסלון, המבואה וכל חלקי הבית שאורח מוזמן להגיע אליהם. בבנין משרדים או דירות, לובי הכניסה והחללים המשותפים בבנין כמו חדר כושר, בריכה, חדר מכונות הם החלל הציבורי של הבנין.
עיצוב חללים – עיצוב חללים כולל הינו שם כללי לעיצוב חלל פרטי או עסקי, לובי או חדר קטן.
עיצוב פנים או אדריכלות פנים – עוסק בכל הקשור לחלל הפנימי של הבית: חלוקת החלל לחדרים, תכנון העמדת הריהוט בחדרים, תכנון מטבח וחדרי ריצה, תכנון תאורה והשילוב בין הפריטים השונים בחלל – צבעים, רהיטים, תאורה וכיוב'.
עיצוב הפנים מתייחס ראשית לאדם בתוך הסביבה הבנויה, לצרכיו הפיזים והנפשיים, בביתו, במשרד, במקום הבילוי, במרפאה, בבנק, במוזיאון ובכל מבנה או חלל אחר.
צורכי האדם, בהיבט עיצוב הפנים, מתחילים בצרכים החברתיים והמשפחתיים הכללים כגון פרטיות, אירוח, וכדומה, ועד לצרכים הפיזיים הפשוטים ביותר של האדם כגון גישה נוחה לנייר הטואלט.
עיצוב פנים מסעדה או עסק – התמחות בתחום זה דורשת הבנה של חוויית הלקוח, זרימה של לקוחות, דפוסי קניה, יכולת ליצור חלל מיוחד ומושך, שימוש בחומרים מיוחדים ועוד
עיצוב פנים משרדים – עיצוב פנים למשרדים דורש התמחות ספציפית של מעצב הפנים. יכולת לדבר בשפת המנהלים של הארגון, הבנת הצרכים, יכולת להתמודד עם פרויקט מורכב, תקציב הפרויקט, הבנה ארגונית והבנה מיתוגית.
עיצוב פנים תדמיתי – שימוש בשפה הגרפית של המותג וערכיו בעיצוב המשרד.
עסקה – כל פעולה או התחייבות כלשהי: הסכם רכישה, הסכם מכר, הסכם חליפין,הסכם חכירה, הסכם פיצויים בקרקע או בכסף, הסכם שכירות, הסכם פיתוח, הסכמי הרשאה, זכות הנאה, התחייבויות למשכנתאות, אופציות, הקפאות, זכויות קדימה, הערות אזהרה וכל אזהרות והתחייבויות אחרות שיש בהם קביעת כל זכות בנכסים, שנוצרו לפי מסמך בכתב.
ערבסק – תשליבים עיטורים גאומטריים וצמחיים.